החלטה בתיק פש"ר 169/04

1.       בפניי בקשת החייב לקבוע כי בתשלום הסך של 38,000 ש"ח לטובת הנושה בנק דיסקונט לישראל בע"מ (להלן: הבנק), סולקו יתרות הפיגורים של החייב כלפי הכנ"ר. דא עקא שמעיון בבקשה עולה כי החייב לא שילם לבנק דיסקונט דבר, ולמעשה הוא מתנה את התשלום בקביעה כי יהיה בתשלום הנ"ל משום סילוק חוב הפיגורים לקופת הכינוס.

2.       הכנ"ר בתגובתו הודיע כי יש לקבל את עמדת הבנק לבקשה, ואם הבנק מסכים להצעת החייב, עליו למחוק את תביעת חובו בתצהיר. עם זאת, הכנ"ר עומד על כך כי כל עוד לא ישולמו כל פיגורי החייב לקופת הכינוס אין מקום לדון בבקשה, ולאור העובדה כי החייב לא השלים עד היום את פיגוריו, למרות החלטת ביהמ"ש, יש מקום לבטל את ההליך כולו.

          דיון

3.       ביום 27.5.04 ניתן צו לכינוס נכסי החייב על פי בקשתו בגין חובות מוצהרים בסך 1,000,000 ש"ח. הכנ"ר הגיש חוות דעת ביום 20.6.05 לפיה יש מקום לדחות את בקשת החייב מאחר שהחייב מפגר ב 11 תשלומים חודשיים, לא שיתף פעולה עם חוקרי הכנ"ר, לא המציא דוחות כספיים המאפשרים בדיקה של סיבות הסתבכותו הכלכלית, לא גילה את כל נכסיו ולא נהג בתום לב.

בעקבות חוות דעת זו הגיש החייב ביום 21.12.05 הצעת הסדר, אשר לא היתה מקובלת על הנושים העיקריים, ועל אף שניתנה לו הזדמנות לפרוש את חובותיו לקופת הכינוס, המשיך החייב לפגר בתשלומים תוך צבירת פיגורים בסך למעלה מ- 30,000 ש"ח.

החייב לא קיים את החלטתו של כב' השופט סעב מיום 6.7.05 לפיה עליו לסלק את חוב הפיגורים במלואו בתוך 30 יום מאותו מועד. 

 4.      ביום 22.3.06 ניתנה החלטה של בימ"ש זה לפיה אם לא ישלם החייב את כל חובות הפיגורים לקופת הכינוס בתוך 7 ימים ממועד הדיון תדחה בקשתו ללא צורך בדיון נוסף. אם ישולם חוב הפיגורים תידון בקשה משופרת אשר החייב ביקש להציע כדי להגיע להסדר עם נושיו.

          ביום 9.4.06 הגיש החייב את הבקשה הנזכרת בסעיף 1  דלעיל, תוך נסיון לעקוף גם החלטה זו, כפי שעקף החלטות קודמות.

5.       התנהלותו של החייב במהלך התקופה בה ניתן צו לכינוס נכסיו, מלמדת על חוסר תום לב ועל ניצול לרעה של הליכי הפש"ר תוך שהוא נהנה מהגנת הפקודה.

"15.   כאמור  גם התנהגות החייב במהלך הליכי פשיטת הרגל ותום לבו בשלב זה ייבחנו גם הם. חייב אשר לא גילה את כל נכסיו בדוחו"ת שהגיש, נמנע מהתייצבות לחקירה או נמנע מהצגת מסמכים שנדרשו ממנו לא ייחשב כתם לב. גם חייב אשר המשיך לצבור חובות במהלך הליכי פשיטת הרגל מבלי ליידע את נושיו בדבר מצבו ייחשב כחסר תום לב. חייב  אשר נמנע מלשלם את התשלומים שהוטלו עליו על ידי בית המשפט במסגרת צוו הכינוס עלול לגלות שהתנהגות זו תביא לביטולו של הצו והימנעות ממתן צו להכרזתו כפושט רגל. חייב אשר לא מנצל את יכולתו הכלכלית נמנע מלהתפרנס ויושב בביתו בשב ואל תעשה על חשבון נושיו ייחשב גם הוא כחסר תום לב (ע"א 5178/92, הנ"ל וע"א 4892/91, אשכנזי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מח(1), 45, 58). פגיעה בחובות הגילוי המוטלות על החייב בעת הגשת הבקשה, כמו הסתרת נכסים, הסתרת עובדות רלבנטיות לבחינת טיב ההסתבכות וכו' אף היא עשויה להיחשב כחוסר תום לב  (ראה ע"א 149/90 הנ"ל עמ' 66) כל אלו הינן רק דוגמאות להתנהגויות  אשר עשויות להישקל על ידי בית המשפט בעת בחינת תום לבו של החייב וכמובן שבית המשפט ייבחן נסיבותיו של כל מקרה ומקרה שבא לפניו." (פש"ר (חיפה) 512/03 קרן עמית ואח' נגד הכנ"ר, תק-מח 2004 (3), 2871, עמ' 2873, וכן ראה גרוניס ולוין, פשיטת רגל עמ' 99-101, וכן ראה ע"א 6416/01, בנבנישתי נ' הכנ"ר, דינים עליון ס"ד 359).

החייב פיגר בעשרות תשלומים לקופת הכינוס, וגם לאחר שכיסה חלק מהפיגורים צבר חוב פיגורים העולה על 30,000 ש"ח.  משניתנו לחייב הזדמנויות לשלם את חובו ניצלן לרעה, בעת שהוא מגיש בקשה אחרונה זו תוך התממות מוחלטת, לאחר שהובהר לו בדיון שהתקיים ביום 22.3.06 כי עליו לסלק את חוב הפיגורים בתוך 7 ימים, וכי אם לא יעשה כן תדחה בקשתו להכרזה כפושט רגל ללא צורך בדיון נוסף. כעולה מעמדת הכנ"ר, החייב לא שילם את חוב הפיגורים.

6.       נוכח כל האמור לעיל, אני רואה לדחות את הבקשה, מבלי לדון בבקשה הנוספת שהגיש החייב.

הצו לכינוס נכסי החייב מבוטל בזה, וכן מבוטלות ההגבלות שהושתו עליו, לרבות הצו לעיכוב יציאתו של החייב את הארץ.

          הכנ"ר יעביר עותק מהחלטה זו ללשכות ההוצאה לפועל בהן מתנהלים תיקי ההוצל"פ

שנפתחו נגד החייב.

המזכירות תשלח עותק מהחלטה זו לב"כ הצדדים.

ניתנה היום 08 במאי, 2006 (י' באייר תשס"ו) בלשכה.

הקלדנית: שני ח. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: